למרות שבישראל בהחלט לא חסר בעיות, למזלנו, אסונות טבע הן לא ממש בראש ברשימה. ועדיין, אין זה אומר שאנו חסינים לכך או שאיננו צריכים להיערך לתרחיש של רעידת אדמה וכדומה. אממה, בישראל כמו בישראל, תמיד נדמה שאת המסקנות החשובות אנו עושים רגע אחרי וזה איכשהו רק לאחר אסונות ואירועים טרגיים שיכולנו לצפות אך העדפנו לומר ברשלנות האופיינית לנו שיהיה בסדר. אך מה המשמעות של כך? המשמעות היא שכשאתם פונים לשוק הנדל"ן הישראלי כדי לרכוש דירה, יש כמה סוגיות שיש להתייחס אליהן ולחקור אותן לעומק, והן הרבה יותר חשובות "ממחיר מציאה".
רעידת אדמה בישראל: קצת רקע
לאור מיקומה של מדינת ישראל על השבר הסורי-אפריקאי רעידות אדמה הן לא תרחיש דמיוני או לא ריאלי, ולמרות שבהחלט אי אפשר לומר שהישראלים יושבים וחוששים מאסון טבע שכזה, בפועל לאורך ההיסטוריה היו פה באזור כמה רעידות אדמה קטלניות שהותירו לא מעט הרוגים ופצועים ובעיקר נזק עצום (כאשר החזקה ביותר הייתה שבנת 1995). החדשות הרעות? הניסיון והמדע מראים כי במקומות שבהם התרחשו רעידות אדמה בעבר, צפויות גם רעידות אדמה בעתיד.
החדשות העוד יותר רעות? מדינת ישראל לא ערוכה לרעידת אדמה חזקה כלל וכלל. למעשה, הסיכוי והסיכון לרעידת אדמה בישראל נובע מהעובדה שבכל שנה קצב התנועה של השבר הסורי אפריקאי הוא כ-5 מ"מ, וגבול הלוחות מצוי בחלקה המזרחי של המדינה ממפרץ אילת ועד אצבע הגליל. מה עוד? בישראל יש עשרות אלפי דירות שנבנו לפני כ-45 ועד 70 שנה והן בסכנת קריסה גם בלי רעידת אדמה. במילים פשוטות יותר? רעידת אדמה חזקה תגרום להרס קטלני ולאובדן חיים קטסטרופלי, ואם זה לא מספיק, אז גם לא ניתן לחזות מתי רעידת אדמה גדולה תתרחש. מה עושים מכאן? בואו נמשיך.
דירות ישנות וחיזוק מבנים בפני רעידת אדמה בישראל
נתחיל ונאמר שבשנת 1975 יצא תקן בנייה חדש שדרש עמידות מבנים ברעידות אדמה (ת"י 413), ולכן כל המבנים שנבנו משנת 1980 תוכננו ונבנו בהתאם לתקן זה וכביכול ערוכים לעמוד בפני רעידות אדמה. אך מה שאר המבנים שנבנו בטרם יצא התקן אתם שואלים? אז בדיוק עבור דירות אלו קיימת התוכנית הממשלתית הנקראת תמ"א 38 כמובן, והיא נועדה לחיזוק המבנים וללא עלות כספית מצידם של דיירי הבניין. בפועל? לא כל המבנים הללו אכן עוברים חיזוק מבנים, מה שמהווה סכנה אדירה לתושבי הבניינים הללו, ורק לשם הבהרה, המבנים המדוברים נמצאים בסכנת קריסה גם ללא רעידות אדמה (בגלל תכנון לקוי של יסודות הבנייה ושימוש בחומרי גלם זולים!), וניתן לראות זאת בכמה כמה מקרים של שקיעת מבנים ברחבי הארץ, וכמובן בקריסת הבניין בחולון.
מעבר לכך? למרות שכביכול חיזוק המבנים אינו אמור להיות על חשבון תושבי הבניין, בשטח, דיירים רבים בערים שונות מקבלים הודעות מהעיריות על הכרת הבניין שלהם כמסוכן יחד עם דרישה לחיזוק מידי או קבלת קנס, ואף רבים מהם הולכים לבית משפט כדי לנסות להסדיר את הנושא, בעיקר כי אין ביכולתם לבצע זאת כלכלית. לא פחות חשוב, ביצוע התמ"א דורש הסכמה של 75% מבעלי הדירות במבנה, נתון שלא פעם מפיל את הפרויקט, ומשאיר את שאר דיירי הבניין חסרי אונים ובעיקר חשופים לקריסת בניין מסכנת חיים (בלשון המעטה!!!). לסיכום? תוהו ובואו, רשלנות, הרבה אצבעות מאשימות, ומינימום ביצועים.
רכישת דירה: הנה הדברים שאתם צריכים לדעת על דירות הערוכות לרעידת אדמה בישראל
- בדיקה מקצועית – אם מדובר בבניין יחסית ישן, אז רגע לפני שאתם רוכשים את הנכס, ואפילו אם הוא נראה לכם מושלם ובמחיר מתנה, עליכם להביא מהנדס שיוודא שהבניין עבר חיזוקים נגד רעידות אדמה. לתשומת ליבכם, יש סבירות גבוהה שכל הבניינים שנבנו לפני 1980 זקוקים לחיזוק.
- הכירו את הסימנים – הגעתם לראות את הנכס ושמתם לב לסדקים גדולים וחיצוניים על פני הבניין? חלון שלא נסגר/נפתח? שקיעות חריגות? בטון חשוף? אל תתעלמו, בימינו ניתן לבצע מעקב וניטור אחר כל שינוי ותזוזה של המבנה שעלולים להוות נורות אדומות.
- ממ"ד – למרות שקיימת סבירות גבוהה שבמבנים חדשים הקפידו על עמידה בתקנים של רעידות אדמה כלל בניית ממ"ד, כשמדובר בדירות ישנות לעיתים קרובות אין כך הדבר, וזה בהחלט שיקול שיש לקחת, כי חיזוק מבנה ללא ממ"ד עדיין מעמיד אתכם בסכנה אם חלילה תהייה רעידת אדמה בישראל.
- תמ"א 38 – חובה להבין האם הבניין מוכר כמבנה מסוכן והאם יש דרישה לתמ"א, אך חשוב מכך, יש תחילה לבחון מהי עמדתם של שאר דיירי הבניין בנושא ומהם צעדיהם הבאים.
