אנו חיים בעולם מהיר, מתקדם, ובעיקר מלא הזדמנויות. ועדיין, קיימת דיכוטומיה מובהקת בין רמת האושר שלנו לכל הטוב שמוצע לנו. למעשה, על פי נתונים של ארגון הבריאות העולמי ודו"ח של הוועדה הפסיכיאטרית העולמית, כ-280 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאונות, כולל כ-5% מכלל המבוגרים. כמו כן, למרות שלדיכאון יש סיבות וטריגרים רבים כאשר חלקם תורשתיים וחלקם סביבתיים חשוב להבין שלא כל אחד שסובל ממתח ומחרדות סובל מדיכאון קליני, ויש דרכים שונות ובריאות להפחית את החרדה, מתח, מועקה, בדידות, עצבות, ואת שאר התחושות השליליות המתלוות לכך. דבר אחד בטוח, אסור להתעלם מהבעיה, ויש להתייחס אליה במלוא הרצינות ולפנות אל איש מקצוע, ועל כמה וכמה כאשר היא פוגעת בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים.
הקורלציה שבין הגוף לנפש, ולהפך!
למרות שבימינו קיימת תעשייה עצומה של תרופות מרשם נוגדות דיכאון (שאכן נחשבות ליעילות!), ואף קיימת מגמת עליה חדה בשיעור המשתמשים בארה"ב ובישראל בקרב מטופלים ללא אבחנה פסיכיאטרית כלשהי, יש להבין שגם לגוף שלנו יש קשר על הנפש. מחקרים רבים מעידים שלאנשים שסובלים מבריאות נפשית ירודה ומדיכאון יש סיכויים גבוהים יותר לפתח לבעיות פיזיות כרוניות, בעוד שלאנשים המקיימים אורח חיים בריא דרך ספורט ופעילות גופנית נוטים להיות בריאים יותר נפשית ופיזית. כלומר, דרך פעילות ספורטיבית אנו יכולים להפחית את הסיכוי שלנו לסבול מדיכאון, ולהרגיש טוב יותר פיזית ונפשית, או כפי שנהוג לומר: " נפש בריאה בגוף בריא".
מה הקשר בין פעילות ספורטיבית לדיכאונות ברמה הכימיקלית?
ובכן, לספורט יש קשר מובהק על מצבנו הגופני והנפשי כאחד. לפעילות גופנית יש את היכולת להקל על דיכאון, מתח, וחרדה על ידי שחרור אנדורפינים שמגבירים את שחרור הדופמין בגוף ומשפיעים על מצב הרוח. האנדורפינים הם כימיקלים שהגוף משחרר כשהוא במתח ויש ביכולתם להקל על הכאב, להפחית מתח רגשי ולהציע תחושת רווחה פנימית, כאשר אנשים עם חוסר באנדורפינים עשויים להראות סימנים של דיכאון. כמו כן, פעילות ספורטיבית מסייעת לנו לישון טוב יותר, להרגיש טוב יותר פיזית, ולשחרר את הלחצים הפנימיים שלנו שגורמים לנו למועקות. לכן, לפעילות ספורטיבית יש את היכולת להקל עלינו כנגד תחושות של דיכאון, והיא מאוד מומלצת עבור כל אחד ואחת, וגם עבור אנשים שנוטלים תרופות נוגדות דיכאון.
אילו פעילויות ספורטיביות מסייעות בשחרור אנדורפינים?
בעוד שכל פעילות גופנית עשויה לעזור ולהגביר את הייצור של הנוירוטרנסמיטורים (החומרים הכימיים במוח כגון סרוטונין ונוראפינפרין) שמשפיעים על מצב הרוח שלנו, הפעולות הספורטיביות המומלצות ביותר כדי להפחית דיכאון הן ריצה, אימונים פונקציונליים, יוגה, הליכות, אירובי, וכדומה. האלמנט העיקרי הוא תזוזה. כשהגוף זז ומתאמץ, והדם זורם, המוח שלנו משחרר אנדורפינים, ואנו מרגישים טוב יותר, ורגועים יותר, ולכן מומלץ ורצוי לשלב פעילות גופנית באורח החיים היומיומי שלנו. לתשומת ליבכם, פעילות ספורטיבית מזדמנת ולא עקבית אומנם תגרום לכם להרגיש טוב יותר באותו רגע, אך היא לא תשפר לכם את איכות החיים ואת התחושה היומיומית.
מה ההשפעה של פעילות ספורטיבית ברמה הפסיכולוגית?
כשמדובר בספורט כ"כלי" להפחתת תחושות של דיכאון, לא ניתן להתעלם מהפן הפסיכולוגי של הדבר. בעוד שלפעילות גופנית יש השפעה ישירה על המוח שלנו ועל שחרור האנדורפינים, היא גם מחזקת אותנו מאוד בפן הפסיכולוגי. מדוע? מכיוון שפעילות ספורטיבית דורשת מאיתנו מיקוד, מוטיבציה, נחישות, והצבת יעדים, והיא גם משפרת את הכוח הפיזי שלנו ואת הנראות הגופנית שלנו. כמו כן, לאחר כל אימון, קיימת תחושה של הישגיות שמגבירה את הביטחון העצמי ואת תחושת הערך העצמי שלנו, ולא פחות חשוב? פעילות ספורטיבית דורשת מאיתנו לקום ולבצע, שזה אחד הדברים החשובים ביותר במאבק האישי נגד דיכאון, לוחמה במצב, ולא כניעה לו.
האם פעילות ספורטיבית יכולה למנוע דיכאונות או רק להפחית אותם?
אז כפי שציינו, יש סוגים שונים של דיכאונות, וסיבות שונות שמובילות לכך, וזה בכל מקרה קריטי לקבל את האבחון והטיפול המתאים. יחד עם זאת, בעוד שאף אחד מאיתנו לא חסין ועלול לסבול מדיכאון במהלך חייו, לפעילות גופנית סדירה יש את היכולת להפחית את הסיכויים לכך ולהגביר את מצב הרוח בקרב אלה שסובלים מדיכאון קל עד בינוני. כך או כך, לפעילות ספורטיבית יש השפעה עצומה על מצבנו הנפשי, וביכולה לשפר את חיינו משמעותית בין אם אנו סובלים מדיכאון ובין אם לא.
