במדינתו הקטנה הממשלות מתחלפות, הדעות משתנות, העונות חולפות, ודבר אחד נשאר סטטי, בעיית יוקר המחיה. לצערנו, כאשר אנו אומרים סטטי אנו מתכוונים לבעיה עצמה, כי המחירים דווקא משתנים להם משנה לשנה, כלפי מעלה. אז מה הבעיה? (מעבר למובן מאליו), המשכורות של רובנו לא משתנות באותו קצב, החיים נהיים יקרים מידי, ואיכות החיים שלנו יורדת. אך מה המדדים מציגים? ובכן, בעוד שבעשור האחרון האינפלציה בארץ הייתה כמעט אפסית במקביל לאותן שנים אלו בדיוק, מדד המחירים שמודד את שווי כוח הקנייה אל מול מדד המחירים לצרכן הציג פערים חריגים שהם בגדר "תעלומה". אך ממה הם נובעים ועל מה זה מעיד? בואו וננסה להבין.
תחילה, מהם שני המדדים לבחינת יוקר המחיה, ומהם ההבדלים ביניהם?
אז כדי למדוד את יוקר המחיה משתמשים בשני מדדים: מדד CPI ומדד PPP. מדד ה-CPI הנקרא "מדד המחירים לצרכן" הוא מדד מוכר הבוחן שינויים בעלויות בממוצע לאורך זמן של סל שוק של מוצרי צריכה ושירותים והינו מתפרסם פעם בחודש. סל השוק כולל הכול, החל מחפצי מזון ועד רכבים להשכרה. זה המדד שעל פיו בוחנת הלמ"ס את מדד המחירים לצרכן ועל סמך שקלולם של 1300 מוצרים ושירותים על פי הצריכה המקומית בישראל.
לעומת זאת, המדד הנוסף, הנקרא מדד ה־PPP, נועד לבצע השוואת מחירים בינלאומית ואת ממצאיו מפרסמים אחת לשלוש שנים. על פי מדד ה-PPP מחשבים את העלות של התוצר והשכר הריאלי, ואת כלל המדדים שבוחנים את רמת המחירים ביחס למדינות אחרות, וכאשר מדובר במדד PPP, הלמ"ס בוחנת סל של כ־3,500 מוצרים ושירותים על פי הנחיות ה־OECD. אממה, למרות שכביכול שני המדדים אמורים להציג את אותה מגמה, בפועל, הממצאים מראים תמונה אחרת לגמרי ביחס ליוקר המחיה בארץ בהשוואה להתייקרות המחירים בארה"ב. כלומר? מדד ה-CPI הראה שהמחירים בארץ עלו לאט יותר בהשוואה למחירים בארה"ב, ומדד ה-PPP הראה שבארץ חלו התייקרויות בקצב מהיר יותר מאשר בארה"ב.
אז מדוע קיים פער בין המדדים שאמורים לבחון את יוקר המחיה בישראל?
נתחיל ונאמר שמדובר בפער חריג בין שווי כוח הקנייה בישראל (מדד PPP), לבין מדד המחירים לצרכן (מדד CPI), ואף מדובר בפער הגדול ביותר מבין כלל מדינות ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי). אך כיצד נוצר פער כה דרמתי בין שני מדדים שנועדו לזהות שינויים ביוקר המחיה? ובכן, הסבר אחד לתופעה זה הפער בין ההתפלגות של קבוצות המוצרים והיחסיות ביניהן. למשל, מדד ה-CPI שם יותר משקל על מחירי התחבורה, בעוד מדד ה-PPP שם יותר משקל על מוצרי מזון.
כמו כן, למרות שניתן להניח שייתכן ומדובר ברשימת מוצרים שהצריכה אליהם בישראל היא שונה משאר מדינות המערב, בארגון ה-OECD דוגלים בכך שרשימת המוצרים הנדרשת (על פי ההנחיות) היא אכן ברת השוואה בין מדינה למדינה בפרקי זמן זהים. במילים אחרות? לעת עתה לא באמת ניתן להסיק מסקנה חותכת לפער החריג בין שני המדדים בישראל. יחד עם זאת, חשוב לציין כי לחישובי המדדים הללו יש משקל עצום, וכי שגיאה אחת בחישוב עלולה להוביל לאפקט דומינו הרסני שישפיע על כל ממשקי הכלכלה הישראלית, ולכן זה כן הכרחי להבין מה המשתנה שמשנה את ממצאי המדדים.
האם ייתכן שהתחזקות השקל השפיעה על ממצאי המדדים?
התשובה לכך היא "כן, זה ייתכן". מדוע? מכיוון שבעוד שהשקל שלנו התחזק ביותר מ-25% ביחס לדולר, ויכולנו לרכוש מוצרים מחו"ל במחיר דולרי שהומר למחיר שיקלי נמוך יותר עבור אותו מוצר בארץ, עדיין נותרו מוצרים ושירותים רבים שהם אינם סחירים, כלומר, שירותים ומוצרים תלויי מדינה, ושלא ניתן לייבא אותם, או לרכוש אותם מחו"ל, כגון שירותי בריאות, תחבורה, חינוך וכן הלאה.
למעשה, ניתן לראות שבמדד ה-PPP (בשנים 2002-2017) המוצרים הסחירים הוזלו בכ-8% (ביחס לשקלים), לבין מוצרים לא סחירים (ואינם בהישג ידנו!!) שהתייקרו בכ-19%. כמו כן, ראוי לציין שחסמי סחר שונים מנעו את הורדת המחירים בארץ, וזאת למרות התחזקות המטבע, והביאו להגדלת הרווחים של היבואנים בלבד. אז אתם עדיין תוהים איך זה ששני המדדים הכי משמעותיים לבחינת יוקר המחיה מציגים כאלה פערים? כנראה שעוד נגלה זאת בעתיד.
