חיסכון לכל ילד הוא העתיד של ילדכם! מכירים את האנשים האלה שתמיד אומרים "יהיה בסדר"? נכון שהם מעוררי קנאה? האופטימיות הזאת והרוגע שמלווים אותם בכל סיטואציה בחיים היא פשוט מודל לבריאות הנפש. אממה, כשיש ילדים ייתכן ו"יהיה בסדר" זו לא ממש אסטרטגיה יעילה להמשך החיים ובדיוק מהסיבה הזו חשוב לפתוח לילדים תוכנית חיסכון שתאפשר להם בגיל 18 לצאת לחיים הבוגרים עם סכום נכבד של כסף. ובכן, בשנת 2017 משרד האוצר וביטוח לאומי פתחו תוכנית חיסכון לכל ילד הזכאי לקצבת ילדים כאשר מידי חודש מופקד לחשבון 51 ש"ח עד הגיעו לגיל 18 והכספים הללו מועברים לחיסכון או לקופת גמל או לניהול הבנק על פי בחירת ההורים. נשמע הוגן לא? אז למה עדיין מנתונים שפורסמו על ידי ביטוח הלאומי עולה כי רק ב-65% מכלל התוכניות הפעילות נבחר מסלול על ידי ההורים? הורים יקרים הגיע הזמן לעשות סדר בבלאגן ולהתחיל לבצע בחירות חשובות לטובת העתיד של ילדכם.
תחילה, מהי תוכנית "חיסכון לכל ילד" ומהי מציעה?
תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא תוכנית חיסכון שמבוססת על הפרשה חודשית של המוסד לביטוח לאומי מגיל חצי שנה ועד גיל 18, כאשר הורי הילד רשאים גם הם להפקיד בכל חודש את אותו הסכום ולהחליט האם הם מעדיפים להעביר את הכספים לקופת גמל או לניהול הבנק. יחד עם זאת, כדי להבטיח שכל ילד יוכל לצבור חיסכון באמצעות התוכנית, קיים מנגנון "ברירת מחדל" שמבצע בחירה אוטומטית במקרה וההורים אינם בחרו במסלול השקעה ובגוף רשמי לניהול החיסכון.
מהי הבעייתיות של "ברירת מחדל"?
נתחיל ונאמר שעל פי נתוני ביטוח לאומי, כיוון שההורים אינם מבצעים בחירה בטרם הילד בן חצי שנה (על פי חוק יש להורים 6 חדשים להחליט לפני שביטוח לאומי מבצע ברירת מחדל!) ביטוח לאומי פועל על פי מנגנון "ברירת מחדל" ומתחיל להפריש את החסכונות של הילד לקופת גמל בסיכון נמוך. מה הבעיה עם זה? קופת גמל בסיכון נמוך מספקת תשואה נמוכה יחסית, דבר שיפעל לרעתו של הילד בסיום תקופת החיסכון. יחד עם זאת, קיימת הצעת החוק (שכבר עברה בקריאה ראשונה!) של חברי הכנסת ינון אזולאי ומשה ארבל לשינוי ברירת המחדל מקופת גמל בסיכון נמוך לקופת גמל בסיכון מוגבר, ואם אכן החוק יעבור בקריאה שנייה ושלישית, לא רק שהכספים יושקעו בקופות גמל להשקעה במסלול סיכון מוגבר (שתספק תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך!), אלא לאחר גיל 18 החסכונות שהצטברו יועברו למסלול בסיכון בינוני, וימשיכו להצטבר בצורה יציבה ובטוחה. כך או כך, במקום להסתמך על הצעת חוק שאולי כן ואולי לא תעבור, חשוב שההורים יפעילו שיקול דעת ואחריות אכן יבחרו במסלול חיסכון בטרם ילדם יגיע לגיל חצי שנה.
מדוע חשוב שההורים יבחרו במסלול בתוכנית "חיסכון לכל ילד"?
ובכן, על פי הנתונים של ביטוח לאומי נראה כי מי תחילת שנת 2017 ועד סוף 2021 הועברו 15.2 מילארד ש"ח כאשר החלוקה היא 78% מהכספים הועברו לקופות גמל, ו-22% הועברו לבנקים. כמו כן, במהלך שנת 2021, ב-65% מהמקרים ההורים בחרו תוכנית חיסכון, בעוד ש-35% נבחרו על ידי המוסד לביטוח לאומי. נשמע לגיטימי? אם תשאלו אותנו התשובה היא לא. מדוע? מכיוון שעם כל הכבוד למוסד לביטוח לאומי, האחריות והאינטרס לתוכנית חיסכון אופטימלית מוטלת על ההורים, ו-65% זה נתון לא גבוה (לעניות דעתנו!). מעבר לכך, חשוב להבין שבעוד שכיום הפקדות הכספים מתחלקות בין תשעה בנקים בישראל ו-12 קופות גמל, לבחירה שמתבצעת יש השפעה לטווח הארוך, ובעיקר השלכות.
לדוגמא, כאשר ההורים בוחרים במסלול קופות גמל, הם יכולים בעתיד להעביר את כספי החיסכון בין קופות גמל שונות ומסלולי השקעה מניבים ובעלי תנאים משתלמים יותר שמשתנים ומתעדכנים עם השנים (אך הם אינם רשאים להעבירם אל הבנק!). לעומת זאת, כאשר כספי החיסכון מועברים לבנק הם רשאים להעביר את הכספים אך ורק בין המסלולים השונים בבנק אך הם לא יוכלו להעביר את החיסכון לקופת גמל. מסקנה? כשמדובר בעתיד של ילדכם, רצוי לא להשאיר החלטות חשובות לאחרים, ויש לקחת את הזמן ולהבין היטב באיזה מסלול אתם מעדיפים להתחיל ולחסוך לילדכם. זה נראה לכם "רחוק"? אז תזכרו שלבחירה שתעשו היום יש חשיבות עצומה על העתיד, ברוכה הבאה להורות.
