אם נצטרך להגדיר את שנת 2023 עד כה במילה אחת זו תהייה המילה "מאבק" (ואנחנו רק באמצע השנה!). בין אם אנו רוצים בכך או לא, אנו נאלצים לקפץ ממאבק למאבק, וזה אפילו לא משנה באיזה צד של המתרס אנחנו נמצאים. אז מה הפעם על הפרק? היוזמה החדשה של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ',חוק הארנונה. אז במה למעשה מדובר וכיצד זה עלול להשפיע על הכלכלה של עם ישראל? בוא נעמיק.
הכול מתחיל במצוקת הדיוק בישראל
במדינת ישראל יש מצוקת דיור שרק מחמירה משנה לשנה. עם גידול אוכלוסין מגמתי ולא מספיק עתודות קרקע והתחלות בנייה, מכאן המצב רק יכול להתדרדר עוד יותר. אך בישראל כמו בישראל, במקום לצפות את הבעיה (והיה ניתן לעשות זאת!) ולטפל בה בטיימינג הנכון, כמובן שהמתינו והזניחו את הנושא, ועכשיו כבר לא נותרה ברירה להתמודד עם ההשלכות. יותר מכך, אי אפשר לדבר על מצוקת הדיור מבלי לציין את משבר הנדל"ן, שלמרות העלאות הריבית והאטה במספר העסקאות, מחירי הדיור אומנם נבלמו אך לא הוזלו משמעותית, מה שלא מאפשר לרבים מתושבי ישראל לרכוש דירה ואף לשלם דמי שכירות.
מי אשם? בטח לא אנחנו. למעשה אחת הסיבות העיקריות שקיים מחסור בקרקעות לבנייה זה באשמת המדינה (ושלום לרשות מקרקעי ישראל), שכ-93% מהקרקעות נמצאות ברשותה ונמכרות לקבלנים במכירים מופקעים ולא הגיוניים בעליל. סיבה נוספת למשבר הדיור ולא פחות חשובה היא שהרשויות המקומיות ובעיקר החזקות שבהן, מתעדפות בנייה למטרת עסקים על בנייה למטרת מגורים, וזאת מכיוון שמס הארנונה שנגבה מהעסקים הוא גבוה יותר ממס הארנונה למגורים, ובעזרת הכספים הללו הרשויות מטפחות את העיר שלהם בתחומים שונים כגון ניקיון, חינוך, קהילה, תשתיות ועוד. עד כאן הכול ברור? אז הנה הפאנץ'. במקום שממשלת ישראל תזרים כספים לרשויות חלשות (ובמילה אחת: עניות), הם הביאו לשולחן את "חוק הארנונה".
אז מהו חוק הארנונה?
חוק הארנונה הוא חוק שקובע כי בכל שנה הרשויות העירוניות החזקות בישראל יפרישו עודפי ארנונה מעסקים לקופת הקרן לטובת רשויות חלשות. בפירוט? החוק קובע דירוג מסוים שעל פי יופרשו הסכומים. לדוגמא, ברשות חזקה שבה הארנונה מעסקים גבוהה מ־2,000 שקל בממוצע לנפש, יופרש 28% משיעור הגידול בארנונה באותה שנה (וזאת לאחר שבנוסח המקורי דרשו 49%!). בנוסף, הממשלה סיכמה כי מדרגה זו תיקבע על 27.5% בשנתיים הראשונות מרגע הפעלת הקרן.
כמו כן, ברשויות המקומיות החזקות שבהן הארנונה מעסקים נעה בין 1000-2000 שקל, יופרשו "רק" 20% (נוסח מקורי: 35%), ברשויות שהארנונה בין 500-1000 שקל יופרשו 15% (נוסח מקורי:20%), וברשות שהארנונה פחות מ-500 שקל יופרש 7.5% (נוסח מקורי:10%). על הרשויות יהיה להעביר את דמי ההפרשה מידי שנה עד ה-30 לאוקטובר, ובמידה ויסרבו לעשות זאת או יפגרו בתשלומים, הן יחויבו בריבית ולא יהיה זכאיות להקצאות מהקרן באותה שנה. ומה יעשו עם הכסף? ובכן, לכאורה המטרה של "המענקים" הללו זה לממן פיתוח דיור והיתרי בנייה ברשויות החלשות.
צדק חלוקתי או פרשנות חדשה למונח "צדק"? זאת השאלה
בעוד שבתיאוריה הרעיון של לקחת כסף מהעשירים ולהעביר אותו לעניים נשמע כמו צדק פואטי, המציאות היא קצת שונה (קצת הרבה!). כדי להמחיש לכם את הבעיה של חוק הארנונה, דמיינו את התרחיש הבא: אתם ממלצרים במסעדה ביחד עם עוד עשרה מלצרים. בזמן שאתם מתזזים בין שולחנות, משרתים ללא דופי את הלקוחות, ועובדים קשה בשביל הטיפ, יש מלצרים אחרים שאולי קצת פחות טובים בעבודה, או שאולי מתאמצים הרבה פחות, ואז בסוף המשמרת כאשר אתם הטיפים שלכם הגיעו לסכום של 1000 שקלים, ושלהם לסכומים של 100 שקלים, מבקשים מכם להפריש להם חלק מהכסף כדי שתהיה חלוקה "צודקת".
נשמע הוגן? כנראה שלא, וזה בדיוק מה שממשלת ישראל מצפה מהרשויות החזקות. חשוב לזכור, במדינת ישראל יש רשויות מקומיות שהן עניות ולא במקרה (ויש אף שיגידו מבחירה!), מהסיבה הפשוטה שקיימים בהן מנגנוני סעד אנטי כלכליים שלא רק מונעים מהם להרוויח כסף ולהתחזק כלכלית, אלא גם משמרים את העוני שלהן. לעומת זאת, אם תיקחו את עיריית תל אביב, שהיא אחת העיריות שמרוויחות הכי מארנונה לעסקים, תושביה בעלי דירוג סוציו אקונומי 8, ונחשבים לתושבים מבוססים, ובואו נגיד שאין כאן ארוחות חינם, אלא מדובר באנשים שיוצאים לעבוד למחייתם, ובפרט עסקים, שעכשיו הממשלה מצפה מהם להחזיק גם רשויות עניות. זאת ההגדרה של צדק? לא נראה לנו.
אז כיצד חוק הארנונה עלול להשפיע על הכלכלה בישראל?
ובכן, אם אתם חושבים שחוק הארנונה יפתור את בעיית הדיור ואף יביא להורדת המחירים (כפי שראש הממשלה נתניהו טען!), אז אתם טועים. בפועל, הרשויות החזקות לא יכולות לשאת על גבן לבד את המשימה החשובה הזאת, ואף חשוב לציין שמדובר בסכומים "יחסית" קטנים בהשוואה לגודל הבעיה. לא פחות חשוב, מעבר לכך שחוק הארנונה עלול לפגוע ברשויות החזקות ובעיקר בתושבים שלהן, הפרשות הכספים הן לא יותר "מפלסטר" עבור הרשויות החלשות שלפני שהן זקוקות לכסף הן גם זקוקות להכוונה של התנהלות כלכלית נכונה. כמו כן, כפי שציינו, יש רשויות בישראל שמורכבות מאוכלוסיות שאינן עובדות וההעברה של כספים אליהן לא ממש מתמרצת אותן לצאת לשוק העבודה. שורה תחתונה? No money, no honey, ובשביל כסף צריך לעבוד. לזה קוראים צדק.
