זריקת מזון: אנשים זה עוף מוזר. מצד אחד אנו מתלוננים על יוקר המחייה ועל ההתייקרות המסיבית של מוצרי המזון (בין היתר!), ומצד שני אנו לא ממש פועלים כדי לחסוך בעלויות על מוצרי המזון שאנו לא באמת צריכים ושלא פעם מוצאים את עצמם בפח האשפה. בפועל? קיימת גם דרך אחרת, דרך חסכונית וחכמה שתמנע זריקת מזון מיותרת, ובעיקר של כסף. את האמת? להתנהגות הלקויה הזו יש השלכות הרבה יותר נרחבות מאשר על הכיס שלנו, ומדובר בתופעה עם השפעה כלכלית וחברתית הן ברמת המיקרו והן ברמת המקרו. אך מדוע זה קורה וכיצד נשנה זאת? בואו נעמיק.
הפרדיגמה העולמית של צריכת מזון
אם חשבתם שתופעת הבזבוז היא תכונה ישראלית אז טעיתם וצדקתם. מדוע? כי מבין כלל מדינות החברות ב-OECD, מדינת ישראל ממוקמת במקום השני בזריקת מזון. הדיכוטומיה? שאנו גם במקום השישי מבין המדינות שבהן מוצרי המזון הכי יקרים. כך או כך, שליש מהמזון המיוצר בעולם לבסוף מוצא את עצמו בפח כאשר לא פחות מ-50% ממנו עדיין ראוי ובטוח למאכל. אז מה הבעיה? יש לכך שתי תשובות:
בזבוז של אוכל – מעבר לכך שזריקת מזון ראוי למאכל הוא בזבוז נוראי, זה גם חוסר אכפתיות וסולידריות שלנו כחברה כלפי אותם אנשים שחיים מתחת לקו העוני ומתמודדים יום יום עם רעב וחוסר אמצעים לרכוש מזון, ואף על פני נתונים המעודכנים לשנת 2022, בישראל כ-21.1% משפחות חיות באי ביטחון תזונתי.
פגיעה בסביבה – כאשר אנו רוכשים כמויות של מזון שאנו לא צריכים, אנו ממשיכים לתפעל את מפעלי הייצור שממשיכים לייצר ולשנע מוצרים, וייצור זה מהווה פגיעה בסביבה, שגם ככה במצב קטסטרופלי. רק לשם השוואה, בכל שנה ישראל משמידה אוכל שנזרק לפח בשווי של כ־6.38 מיליארד שקל כאשר העלויות הסביבתיות סביב כך הן כ־3.2 מיליארד שקל בשנה.
זריקת מזון: הכול מתחיל במודעות
אז למה אנחנו בעצם ממהרים לזרוק מזון? הבעיה מתחילה בחוסר מודעות. בואו נהייה כנים, אף אחד מאיתנו לא באמת מעוניין להוציא כסף על מזון ובסוף לזרוק אותו לפח. אממה, במהלך חיינו לימדו אותנו שהמשמעות של "פג תוקף" שווה ערך ל"אינו ראוי מאכל" כאשר אין זה נכון כלל וכלל. למעשה התאריכים שאנו רואים על גב האריזה מעידים אך ורק על טריות, והם נועדו בעיקר עבור היצרנים כדי לדעת מהי רמת הטריות של המוצר. בפועל, פג תוקף אינו מעיד על מזון מקולקל או בלתי אכיל, וכאשר מדובר בכמה ימים ספורים לאחר פקיעת התאריך, לא באמת יהיה הבדל בטעם או באיכות. ועדיין, הבעיה אינה מתחילה רק בחוסר מודעות של הצרכן, אלא של כל שרשרת המזון, וזריקת מזון תקין מתבצעת מהחקלאים ועד הקמעונאיים, אנו רואים זאת במסעדות, בסופרים, בבתי חולים, אצל הצרכנים הפרטיים, ובכל ענף ומגזר שממהר להיפטר ממזון "פג תוקף".
עמותות הפועלות להצלת מזון
בימינו, הנושא החשוב הזה סופסוף עלה על הפרק וזאת מכיוון שבזמן שכולנו זורקים מזון לשווא, נמצאים מסביבנו אנשים רעבים כגון משפחות נזקקות, ניצולי שואה, חיילים בודדים, ילדים וכן הלאה. בדיוק מהסיבה הזו עמותות רבות וארגונים פועלים כדי למנוע את הבזבוז הרשלני הזה, ואף עמותת "לתת" הוותיקה כבר הצליחה להציל מזון בשווי של יותר מ-80 מיליון ש"ח ולחלקו לאנשים הזקוקים לכך מכל. כמו כן, מעבר לסוגיית התוקף, יש לא מעט מוצרים המוגדרים כ"פסולי שיווק" והם מוצרים שנפסלו על ידי בקרת האיכות של חברות היצרן השונות מסיבות שונות ומגוונות כגון אריזות פגומות או כמות שאינה תואמת את ההצהרות על האריזה. לדוגמא, אריזה שרשום שהיא מכילה 500 גרם, כאשר בפועל היא מכילה 200 גרם, או מוצרים בעלי תוקף קצר שעברו את מועד התאריך הסופי.
אז איך בכל זאת נמנע זריקת מזון?
ראשית, נסו לבצע רכישות בסופר בצורה מסודרת והכינו רשימה של המוצרים להם אתם זקוקים. באופן טבעי כאשר נכנסים לסופר לקניות לא ממוקדות רוכשים הרבה מוצרים נוספים שלא בהכרח זקוקים להם. דרך נוספת ויעילה היא לאחסן דברים במקפיא. אכן כן, בין אם מדובר בלחמים, עופות, או מוצרים אחרים, הפריזר שלנו מאריך את חייהם משמעותית, ואין סיבה לחשוש להפשיר את המזון בשעת הצורך ולאכול אותו בבטחה.
ומה לגבי פירות וירקות? מעבר לכך שמומלץ לאימוד מראש את הכמות שאתם צריכים (גם מבחינת הוצאות!), תמיד ניתן להשתמש בירקות ופירות לשימושים נוספים כגון בישולים, מאפים, ריבות, שייקים וכדומה. בנוסף, לאופן שבו אתם מאחסנים את הירקות יש השפעה עצומה על אורך חייהם ולכן תמיד חשוב לאחסנם בנפרד ולא לערבבם במגירה של המקרר (כמו שרובנו עושים!). הכי חשוב? שלפתם מוצר מהמקרר וראיתם שהוא פג תוקף? רגע לפני שאתם זורקים אותו לפח פתחו את המוצר וודאו שאכן מדובר במוצר "מקולקל". לא חבל?
