בעולם שרק הופך ליותר ויותר וירטואלי נראה שאנשים שכחו שיש חיים שלמים שמחכים להם בממד הגשמי, ובואו נגיד שלא מדובר בחזרה גנרלית. נכון, אין ספק שבין האפליקציות והרשתות החברתיות יש לא מעט אטרקציות חיוביות וגירויים מעוררי עניין, אך בפועל, מדובר בתופעה ממכרת שמבזבזת לנו לא מעט זמן בחיי היומיום ובכלל. בטוחים שאתם לא שבויים של מסך הפלאפון שלכם? אז תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה הלכתם לבלות או להנות מהזמן הפנוי שלכם ושמתם את מכשיר הסלולר בצד. מתקשים להיזכר בתרחיש שכזה? אז הגיע הזמן שתבינו מדוע חשוב שתעשו זאת.
מדוע איננו יכולים להניח את הסלולר בצד?
התשובה לשאלה זו מורכבת מכמה אספקטים. ראשית, אם נודה בכך או לא, המכשיר הסלולארי שלנו הפך ל"מקום מפלט", והוא המקום אליו אנו פונים כאשר אנו נבוכים וחוששים מיצירת קשר עין, או לחילופין מרגישים לא בנוח במצבים חברתיים. כמו כן, כיוון שהפלאפון שלנו הפך בשנים האחרונות לכלי מוביל לאינטראקציות חברתיות, התרגלנו לבדוק בכל רגע אם מישהו מנסה ליצור עמנו קשר מתוך חשש שאנו "מפספסים" או "מפסידים" היכרויות והזדמנויות חדשות.
לא פחות חשוב (וייתכן והכי!), יש את נושא האלגוריתם. השימוש באלגוריתמים של המדיה חברתית מסייע למיין פוסטים בפיד של המשתמשים על בסיס רלוונטיות. כלומר? הרשתות חברתיות לומדות איזה תוכן המשתמש שלהם מעדיף וחושפות אותו לעוד ועוד תכנים מסוג זה בפיד האישי. למעשה, על ידי ניטור ההתנהגות המקוונת של אנשים ברמת המיקרו, והבנת הנתונים הפרטיים שלהם (כגון לאילו תכנים המשתמש נוהג להגיב, לעשות לייקים, או לצפות), האלגוריתם מבצע "מניפולציה שגורמת למשתמש להמשיך ולצפות ולגלול בעוד ועוד מודעות ותכנים נוספים, ובסופו של דבר להתמכר לרשת החברתית.
אז האם הסלולר שלנו ממכר או עלול לגרום להתמכרות?
התשובה היא ללא ספק כן, ולחלוטין לא מדובר בהתמכרות "חיובית". נכון לא מדובר בהתמכרות מסכנת חיים אך בהחלט מדובר בהתמכרות שגורמת לנו לבזבז זמן יקר לשווא. מעבר לכך, על פי אנשי מקצועי רפואיים וחוקרים רבים ברחבי העולם התמכרות לסלולר היא התמכרות התנהגותית העלולה לשנות ולהשפיע עלינו לרעה בדיוק כמו התמכרות להימורים. הסיבה לכך שבדיוק כמו בכל התמכרות התנהגותית המוח שלנו משחרר דופמין ברגע שאנו מתחברים למדיה החברתית ולאפליקציות השונות והרבות שנמצאות לנו בסמארטפון. כך או כך, עלינו להיות מודעים היטב לתלות שאנו מפתחים אל מסך הפלאפון שלנו ולהבין שמדובר בדרך לא בריאה להעביר את זמן הפנאי שלנו.
מדוע חשוב שנפחית את זמן המסך?
ברגע שנתחיל להוריד את העיניים מהמסכים יהיה לנו יותר זמן להתחבר למשפחה ולחברים, ולאינטראקציה הזאת יש השפעה עצומה (וחיובית!) על בריאות הנפש שלנו, לדוגמא, זה יסייע לנו להפחית סימנים של חרדה, מתח, ודיכאון, וחשוב מכך, זה יאפשר לנו להיות נוכחים ברגעי השמחה, הכיף, והיופי שמסביבנו, רגעים שאנו לא פעם מפספסים בגלל האובססיה שלנו למסך הפלאפון.
כיצד נעביר את זמן הפנאי שלנו הרחק מהמסך?
ובכן, יש כמה וכמה דרכים יעילות לעשות זאת, ותהיו בטוחים שממש לא תתחרטו על כך. ראשית, אתם עומדים להיפגש עם חברים? שימו את הפלאפון על שקט. עצה שלנו? הסירו גם את הרטט. מדוע? מכיוון שההתראות השונות, בין אם הן מתבטאות בצליל או ברטט "מציתים" את המוח שלנו שמאותת לנו באופן מידיי. כלומר, בכל פעם שאנו מקבלים התראה הדופק שלנו עולה ואיתו גם הצורך שלנו לעצור הכול ולבדוק את המסך. דרך נוספת? צאו לפעילות שאינה מאפשרת לכם ליצור אינטראקציה עם הפלאפון. זה יכול להתבטא באימון ספורטיבי, ריקוד, ציור, או כל פעילות אחרת שדורשת את תשומת ליבכם המלאה.
בנוסף, כדאי להקציב לעצמכם זמן מסך מוגדר, למשל, שעה ביום שבה תוכלו לגלול בין הסרטונים השונים בפלטפורמות החברתיות. זה אומנם לפעמים קשה לביצוע, אך ברגע שתציבו לעצמכם גבולות ותייצרו לעצמכם הרגלים חשובים זה בהחלט אפשרי. לסיכום? זכרו שהזמן שלכם יקר, החיים הם קצרים מידי, והפנאי שלנו זה הזמן של כולנו לחוות, להתפתח, ובעיקר להנות, אז קחו רגע, הסירו את העיניים מהמסכים, והתחילו להיות נוכחים, גם עבורכם וגם עבור היקרים לכם, בסופו של יום? הרגעים האמיתיים שאתם מפסידים נמצאים מסביבכם ולא במסכים. לתשומת ליבכם.