אז במה מדובר? בחוק חדש להקמת קרנות כספיות חדשות במטרה לחזק את התחרות כנגד הפיקדונות הבנקאיים. למעשה, לפי טיוטת החוק, שמקבל תמיכה עצומה משר האוצר בצלאל סמוטריץ', מנהלי הקרנות יוכלו להבטיח תשואה חזויה, לקבוע את מועד פרסומה, ואף לדון עם הסוחרים בניירות ערך על מנגנון התגמול. אז מדוע שר האוצר תומך? מכיוון שהוא מעוניין (מאוד!!) להציג לציבור עשייה ותוצאות כנגד יוקר המחיה. לכאורה, השקת הקרנות החדשות תחול בעוד חצי שנה, או לפחות לשם משרד האוצר דוחף.
אז מהן בכלל קרנות כספיות מה מהות התחרות שמתחוללת בינן לבין פיקדונות הבנקים?
קרנות כספיות הן בפועל קרנות נאמנות בעלות סיכון נמוך, שבן ראשיתן משקיעות בנכסים מוצקים כגון פיקדונות בנקאיים או אג"ח המונפקים על ידי בנק ישראל. ברוב המקרים, הן מצליחות להציע תשואה הגבוהה מפיקדונות הבנקים, במיוחד את הפיקדונות לטווח הקצר שמיועדים ללקוח הפרטי. אממה, בעוד שלאור עליית הריבית, נוצרה מגמה של העברה משמעותית של כספים מהשוק ההון אל הפיקדונות וקרנות הכספיות, וכיום, הקרנות הכספיות מנהלות אסטרטגיה על סך למעלה מ-90 מיליארד ש"ח, עדיין מדובר בסכום נמוך ביחס לפיקדונות הבנקים שמחזיקים במאות מיליארדי שקלים.
אז מה הסיבה לכך? ובכן, הרשות לניירות ערך מצאו כי הסיבה שפיקדונות הבנקים מובילים באופן משמעותי נובעת מ"מגבלות" שונות שיש לקרנות הכספיות ומונעות מהן להיות "מתחרה ראויה" לבנקים. אילו מגבלות אתם תוהים? ובכן המגבלה הראשונה היא אי היכולת לפרסם מראש לבעלי הקרן מהי התשואה הצפויה. מדוע זה חשוב? מכיוון שעל ידי פרסום התשואה, הסוחרים יוכלו לבצע השוואה בין הריבית של הקרנות לבין הריבית של פיקדונות הבנקים, ואנשים כמו שאתם יודעים מעדיפים לפעול בעיניים פקוחות כשמדובר בכסף שלהם.
מגבלה נוספות ומהותית היא שמנהל הקרן לא יכול בהווה להגדיר מראש את רמת הנזילות בקרן. ומגבלה שלישית היא שכיום אך ורק יועצי השקעות יכולים להפיץ את הקרנות, וכדי להתחרות בפיקדונות הבנקים דרושים גורמים נוספים שיורשו לעשות זאת.
קרנות כספיות חדשות: פרסום תחזיות התשואה
נתחיל ונאמר שבקרנות הכספיות החדשות תחילה יעשו שינויים הנוגעים לשלושת המגבלות שציינו הנ"ל. למעשה לפי תזכיר החוק, הרשות לניירות ערך מתכננת לנקוט בקו הרבה יותר מקל וגמיש (לעומת הקיים), במטרה מובהקת למקם את הקרנות הכספיות החדשות כ"מתחרה" חזקה לפיקדונות הבנקים. חשוב לומר שהחוק החדש בהחלט עלול לטרוף את הקלפים לאור העובדה שכיום, רק פיקדונות הבנקים רשאים על פי חוק לפרסם נתונים של תחזית התשואה הצפויה, והסיבה לכך נובעת מהחשש שפרסום מוטעה של נתונים מסוג זה עלול לגרום לנזק בקרב סוחרים.
עם זאת, כיוון שקרנות כספיות כן נחשבות למוצר בסיכון נמוך, הרשות לניירות הערך רוצה שיאפשרו גם להם לפרסם את תחזיות התשואה שלהם תחת גבולות ברורים שיאפשרו לעשות זאת מבלי לסכן את הסוחרים, ולכן בתזכיר החוק מופיע כי תחזית נתוני התשואה תפורסם במועד שבו יקבע מנהל הקרן ושעל פיו יתאפשר לו לחשב את צפי השואה בצורה מבוססת ושקולה.
כמו כן, הרשות מתכננת להפעיל מנגנון למניעת הטעיה שבה מנהל הקרן יחויב להודיע למשקיעים במידה ובמהלך תקופת ההשקעה יסתמן כי התשואה שהובטחה היא איננה נכונה. במילים אחרות? המשקיעים תמיד יהיו מעודכנים לגבי מצב התשואה, וזה בהחלט ימנע מצגות שווא של תשואות אופטימיות מידי ושאינן נכונות.
הפצת הקרנות הכספיות החדשות
כפי שציינו, בהווה, אך ורק יועצי השקעות מוסמכים ובעלי רישיון הינם מורשים להפיץ קרנות נאמנות, דבר שמפחית משמעותית את הגישה של כלל הציבור לקרנות. מעבר לכך, כ-94% מיועצי ההשקעות בארץ בכלל פועלים במסגרתם של הבנקים. לכן, היוזמה החדשה של הרשות לניירות ערך פועלת להרחבת מעגל הגורמים שיורשו להפיץ ולייעץ להשקעה בקרנות הכספיות. כלומר, אם בהווה רק יועצי השקעות יכולים לעשות זאת, המטרה שהיא שלאחר שהחוק יועבר גם גופנים נוספים מפוקחים יורשו לעשות זאת כגון חברי בורסה, פקידי בנקים ומומחים שונים מתחום הטכנולוגיה הפיננסית.
רכישת קרנות כספיות חדשות: סוגיה חשובה!
נקודה מהותית שצריך לשים לב אליה היא הפוטנציאל לניגוד עניינים בצעד שהרשות מתכוונת לנקוט. נכון לעכשיו, הרשות מתכוונת להתיר לקרנות הכספיות לרכוש עד 10% מנכסיהן בקרנות כספיות רגילות, וזה עשוי להיות פתרון נוסף לצורך השקעה נוספת של הנכסים. מנגנון זה יכול לגרום לניגוד עניינים, מכיוון שניתן להניח שמנהלי הקרנות יעדיפו להשקיע את הנכסים בקרנות שהם מנהלים. בנוסף, יתכן שיפולו לקשיים בכפל דמי הניהול – האם המשקיע יצטרך לשלם דמי ניהול גם לקרן שבה הוא משקיע, וגם לקרן שהקרן שלו משקיעה בה. בנוסף, יש לפתח מנגנונים שיאפשרו לסנגור את המשקיעים בקרנות כספיות למנוע כפל דמי הניהול במקרים בהם הם משקיעים בקרנות נוספות.
.
