מה הוביל להחלטה להעלות את הריבית בשיעור הגבוה ביותר בעשור האחרון

העלאת ריבית בידי בנק ישראל – על מה ולמה?

כאמור, בחודשי הקיץ, העלה בנק ישראל את הריבית ב0.5 נקודות, כך שהגיעה לשיעור של 1.25 אחוזים. למעשה, יש שיגידו כי מדובר בהעלאת הריבית הגבוהה ביותר מאז חודש אפריל, בשנת 2011. ורמת הריבית הגבוהה ביותר, מאז מאי 2013. איך בנק ישראל הסביר את הסיבה להעלאת הריבית?

ובכן, בנימוקיו, ציין בנק ישראל כי בישראל אינפלציה המצויה מעל הגבול העליון. מדובר אפוא על הגבול העליון של יעד יציבות המחירים. כאשר הציפיות שהוא מחזיק בנוגע לאינפלציה לשנה הקרובה נמצאות, לדעתו, מעל הגבול העליון של היעד.

במילים אחרות, מדובר בהליך בעייתי מבחינת בנק ישראל. בייחוד אם הוא חושב שהאינפלציה התרחבה לחלק גדול מסל המדד. על מנת למנוע השפעות על האינפלציה ולמנוע האצתה, בנק ישראל החליט לבצע העלאת ריבית במידה מרובה יותר ביחס לעבר. ועם זאת, בנק ישראל הסביר כי הציפיות שלו לאינפלציה עבור השנה השנייה ואילך, התכנסו חזרה אל הטווח הראוי מבחינו, אל מרכז היעד. מדובר אפוא על 1%-3%.

מה חטיבת המחקר של בנק ישראל מציינת לגבי העלאת ריבית?

מה חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה לגבי שיעור הריבית בהמשך? ובכן, על פי תחזיות עדכניות יחסית מטעמה, אשר פורסמו במסגרת ההחלטה לגבי העלאת הריבית, הריבית צפויה לעמוד על שיעור של 2.75% (בממוצע) ברביע השני של שנת 2023. במילים אחרות, זה יכול לבוא לכדי ביטוי בריבית גבוהה אף יותר מכך, בסופו של הרביע השני של אותה שנה.

מדובר אפוא על תחזית גבוהה יותר מזו שהפיק בנק לאומי. בנק לאומי העריך כי מדובר על צפי להמשיך ולבצע הלעתא ריבית בכל ההחלטות שנותרו לכך עד סוף שנת 2022, ואפילו הלעאות ריבית נוספות בתחילת שנת 2023. יש שיגידו כי הנגיד נשען על הנכונות להעלות ריבית בטווח הקרוב, כאמצעי בלימה לעליית האינפלציה.

אז מדוע בנק ישראל הביא לכדי העלאת ריבית בשיעור שכזה?

במילים אחרות, בנק ישראל הביא לכדי ביטוי העלאת ריבית ניכרת, עקב התחזית המספרת על אינפלציה גבוה מהגבול העליון של היעד. כאשר, הצפי הוא שהפעילות תמשיך כך ברמה גבוהה. מעבר לכך, יש שאומרים שזה קשר גם להעלאת הריבית הפויה ברחבי העולם. כלומר, יש שיניחו כי מדובר ברצון הנגיד להביא את ריבת בנק ישראל לרמה ריאלית, רמה אשר איננה שלילית – ואם אפשר, שתהיה חיובית במונחים ריאליים.

יש שיגידו, כי רמת הריבית הריאלית במשק הייתה, בתקופת העלאת הריבית לכדי 1.25%, בתחום השלילי – באופן ניכר, גם יחסית לעבר. יש המייחסים זאת לעליית ציפיות האינפלציה בחודשים שקדמו לכך. ההסבר הוא שרמתה השלילית של הריבית הראלית לא נמצאת בהתאמה עם רמת הפעילות של המשק באותה עת, ועל כן יש צפוי שתמשיך לטפס ולהאמיר.

מה לגבי תחזיות צמיחה בשווקים?

מה אומרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל על תחזית הצמיחה לישראל? ובכן, הן מראות כי קיימת הפחתה קלה בלבד בתחזית הצמיחה – זאת ביחס להפחתה משמעותית באופן יחסי, בתחזיות צמיחה עולמית מטעם גופים בינלאומיים גדולים כמו OECD, ו-IMG והבנק עולמי. יש לציין, כי תחזית הצמיחה לשנת 2022, וזו עבור שנת 2023, הופכתי בשיעור של -.5 נקודות אחוז. זאת בעקבות הצפי למדיניות מוניטרית מרסנת יותר, יחד עם התייקרות עלותם של מוצרים מיובאים. יש שיגידו, שזה יכול לבוא לידי ביטוי הפחתת שיעורי צמיחה צפויים לצריכה פרטית ולהשקעות בשנת 2023. במילים אחרות, יכול להיות שהתנודות של צמיחת צמיחה זו יורגשו גם בשוק ההון.

עוד, רלוונטי, בנוגע לתחזיות או לצפי מסוים לגבי שוק ההון, הוא גם הנתון הבא: ישנה תחזית לצמיחה מתונה יותר עבור יצוא (מבלי לדבר על יהלומים והזנק), בשנת 2023. יש שיגידו כי מדובר על תופעה שנמצאת ברקע האטה עולמית, שיש ביכולתה לקבל ביטוי גם בירידה של ביקוש לתוצרת ישראלית ברחבי העולם. כשהדגש הוא על המדינות המפותחות.